עלי עגאג נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להפחתה בסכום הערבון, שנקבע, במסגרת הליך ערעור על פסק דין של בית משפט קמא, לפיו, חויבה המשיבה לשלם למבקש, פיצויים בשיעור של 12.000 ₪, בלבד. המבקש מלין על השיעור הנמוך, שנפסק.

בראשית הדברים יוער, כי יש לראות בבבקשה כ-"מעין ערר " (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי – מהדורה עשירית – ע' 652-653) על החלטת המזכירה הראשית, כ קבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות ") , מיום 11.10.2011, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה , ערעור על החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון , על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נסטל נ' בר-נוי , פד"י מה(5)83, 86ג) ובמקרים המתאימים, אף ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח הנטען בבקשה שהוגשה ולאחר קבלת תגובת המשיב והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל המסקנה, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה ה ראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעורו , של הערבון, להפחיתו ולהעמידו על סך של 5,000 ₪ בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. בגדרם של שיקולים לעניין שיעור הערבון עשויים לבוא שיקולים נוספים כגון חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות, סיכויי ההליך וכדו' (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס נכסים , טרם פורסם , 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , טרם פורסם, 22.08.2010) .

לפיכך , לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין , בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור , נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

משה בר-עם, רשם

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: